אור דומע, דם (נוסח ב)
הרצל חקקרוֹאָה אוֹתוֹ נִסְגָּר בִּשְׁתִיקָתוֹ, מֻסְגָּר בְּעֵת
שְׁנָתוֹ, סוֹפֵר רְגָעִים וְשָׁנִים, מְחַפֵּשׂ פָּנֶיהָ, אַהֲבָתָה
אֵין קֵץ לַנִּסָיוֹן
אוֹר זָר מִבַּעַד לַתְּרִיסִים
הַסוֹרְגִים סוֹגְרִים עָלָיו, רַק שְׁבָרִים
שֶּל כְּאֵב, מַתִּיר בַּחֲרָסִים
הַדֶּלֶת חוֹרֶקֶת בִּשְׁנָתָהּ כִּמְשִׂיחָה אִתָּהּ
מִי לָקַח סוֹדוֹ, מִי עִמָּדוֹ, אֵיךְ תּוּכַל
לִהְיוֹת לוֹ אוֹר דּוֹמֵעַ, קָמֵעַ
לִנְדוֹד אֵלָיו בִּשְׁנָתָהּ
וְהָאוֹתוֹת רוֹדְפִים אוֹתָה בַּעֲלָטָה:
הַמָּוֶת עִמָּדוֹ, הַצַּלְמָוֶת אֶצְלוֹ, אֵין תִּקְוָה
עַל הָעֵץ
נוֹפֵל גִּזְעוֹ, לְבַד, בְּגַיְא שֶׁל צֵל
הקודם לשיר
הבא