אור דומע, דם (נוסח א)
הרצל חקקרָאֲתָה אוֹתוֹ נִסְגָּר
בִּשְׁתִיקָתוֹ
מְחַפֵּשׂ חַיִּים מֵעֵבֶר
לַמַּסָּךְ
יְלוּד אִשָּׁה מַצְפִּין
רִשְׁמֵי
פְּחָדִים, אוֹתוֹת, סִימָנִים
מִשָּׁם
מִגֵּיא צַלְמָוֶת
אֵיךְ יִמְנֶה אַהֲבָתוֹ
וְרוּחוֹ נִסְתֶּרֶת
כְּצֵל בְּאֶרֶץ זָרָה
יְלוּד אִשָּׁה לוֹבֵשׁ חַיִּים
בַּחוּץ וּמַסֵּכוֹת
חֲלוֹמוֹתּיו מֵעֵבֶר לַבִּימָה,
שְׁבּרִים
מִתְגָּרֵד בִּכְאֵב בְּזֵכֶר
יָּפְיֶּה, בְּאוֹרָהּ, מְכוֹרָה
הִיא שֶׁהָאֵל נוֹדֵד עִמָּה,
כָּל דְּכִי, כָּל הֶמְיָה
וְרוּחוֹ אֶל נְדוּדֵי שְׁנָתָהּ,
נַדְיָה
לֹא יִירָא רַע כִּי יִשׁ
לָעֵץ תִּקְוָה חֲדָשָׁה
אֵבֶל בָּאוּ עֲנָנִים, בָּאוּ
סִימָנִים שֶׁל אוֹן
כִּי אֵין מַרְפֵּא בְּגֵיא
צַלְמָוָת
זוֹכֵר בְּאוֹתוֹ רֶגַע פָּנֶיהָ,
אָשְׁרוּ
ואוֹר פַּנָּסֵיהֶם הֶחֱשִׁיךְ
עֵינָיו
הַצֵּל נוֹדֵד תְּזָזִית,
רוֹצֶה לִזְכֹּר הָאוֹר
כִּי לֹא יִרְאֶה הָאָדָם
וָחַי. אָזְלוּ דָּמִים מִנִּי
דָּם
וְזִכְרוֹנוֹתָיו נִגָּרִים,
לֹא יֵעוֹרוּ עוֹד
מִשְּׁנָתָם
הקודם לשיר
הבא