הרבה דברים השתנו מאז שנות השישים. בישראל, בסוריה, באמצעי הצבא ובמחילות המודיעין. כנראה שחמישים שנה מרגישים הרבה יותר זמן ממה שהם ולכן מצאנו את עצמנו מופתעים ומתרגשים לראות בעיניים מקומות ומבנים שנשארו כשהיו ולא צריך הרבה דמיון כדי להסריט אותם בראש פעילים וחיים בשנים ההן. כזה הוא מחסום הטנקים שהקימו הצרפתים בזמנו, ואמצו הסורים, לאורך כביש קוניטרה- אל-חמה, כיום כביש 98.
ליד בולדרים ענקיים ממערב לכביש, שחסמו מעבר, הוצב שלט ותחנת מידע קולית. התחנה מתמקדת בכישוריו המודיעיניים של אלי כהן. מפעילו במוסד מספר על זיכרון פנומנלי. במהלך שהותו בסוריה עבר אלי בכביש לאל- חמה שלוש פעמים, הלוך ושוב. בזמן המעבר בכביש צילם בראשו את פריסת הכוחות הסורים בגולן, וידע להעביר לצבא הישראלי את מיקומן המדויק כמו את מיקומו של מחסום הטנקים שלפנינו. בכך השפיע על החלטות טקטיות במלחמת ששת הימים שהצילו חיי חיילים רבים, כמו היכן להנחית כוחות צנחנים כדי שלא יתקלו במכשולים מיותרים. אי אפשר לפספס את פסל הבזלת שיצר בהתנדבות יובל לופן. הפסל בן ארבע פרצופים, עם הפנים לארבע מדינות: ישראל, סוריה, לבנון וירדן. הפסל מסמל את אלי שהיו לו עיניים בגב, ואולי היה מרובה פרצופים, כמו מלאך. מהמקום נשקף נוף בקעת נהר הירמוך, ולכיוון מערב רמת פוריה, בקעת יבנאל ואף הר תבור.
