אי יציבות פוליטית בסוריה מאז קבלת עצמאותה בשנת ,1946 הצמיחה שורה אין סופית של הפיכות צבאיות וגנרלים שעלו בסערה לשלטון ונפלו במהירות.

1958 – מצרים וסוריה מכריזות על הקמת קע"מ. דרישה למימוש האחדות הערבית לשם בניית עוצמה צבאית לחיסול בסיסי האימפריאליזם בעולם הערבי ולחידוש המלחמה בישראל.
המתיחות התמקדה בעיקר בגבול הסורי והתרכזה סביב שני נושאים האזורים המפורזים הסורים פתחו באש כל אימת שהבחינו בעיבוד חלקות חקלאיות בשטחים המפורזים. על פגיעה בעובדים בשדה נוספה גם הפגזת ישובים.

חופש השיט והדיג בכינרת הסורים הקימו מוצבים לאורך החוף המזרחי של הכינרת, ודייגים סוריים דגו בה ללא היתר ובחיפוי המוצבים הסוריים. סיורים ימיים ישראליים וכן דייגים שהתקרבו לחוף הצפון-מזרחי של הכינרת, נתקלו לא פעם באש סורית.

ישראל נאלצה לבצע את פעולת הגמול בתאופיק בליל 31/1 - 1/2/60, שהייתה פעולת הגמול הראשונה לאחר "מערכת קדש". זאת כדי לסכל את הכוונות הסוריות לפגוע בריבונותה.

דיוויזיה משוריינת מצרית נכנסת לסיני וחיילי כח החרום מגורשים

29/08/60 - סוכנים סוריים התנקשו בראש ממשלת ירדן מג'אלי ו- 10 שרים ירדניים.
ראש לשכת המלך חוסין נפגש בשער מנדלבאום עם האלוף חיים הרצוג. על רקע זה ביקש האלוף הרצוג על פי הנחיית ד. בן-גוריון לגייס בהקדם לוחם לפעול בסוריה.
24/05/60 אלי מגויס למודיעין.