אלי כהן המרגל מדמשק
נחנך שביל אלי כהן ברמת הגולן

תחנה ראשונה בחמת גדר

18/01/2013

תוכנית מיוחדת בגלי צהל מחר 18/5 0700 בערב

העתונאי גקי חוגי

16/05/2011

לפני 46 שנים עלה אלי כהן לגרדום

-

16/05/2011

חתונה במשפחת האיש שלנו בדמשק

גלעד שלמור | חדשות 2 |

26/10/2010

מילותיו האחרונות לרב של דמשק היו

אמור לאשתי שמילאתי את חובתי עד תום

29/04/2010

הסרט ששודר הערוץ הראשון

.

14/09/2009

מוזיאון ע“ש אלי כהן

החלטת עיריית בת- ים על הקמת המוזיאון ע"ש אלי כהן

14/06/2009

אשתו של אלי כהן ממשיכה להיאבק

להחזרת עצמותיו-ראיון בגלי צהל

18/05/2009

תרגום לעברית של הפניה לאפיפיור , בעניין החזרת עצמותיו של אלי

-

13/05/2009

סרט ששודר ברשת אלערביה על אלי כהן

הצצה נדירה כיצד אלי נתפס בעני הערבים ראיונות נדירים עם אישים מסוריה

27/04/2009

חתום על עצומה להשבת עצמותיו של אלי כהן

To: Dr. Bashar al-Assad, President of Syria

02/04/2009

 

יצחק רבין >>
יצחק שמיר >>
איסר הראל >>
אברהם כהן במוסד >>
שלמה לחיאני >>
שאול מופז >>
מאיר דגן >>
מאיר דגן 2010 >>
בית הספר "אליאנס" >>
פסל ולוח זכרון במוסד >>
אריאל שרון >>
אהוד אולמרט >>
טקס התייחדות עם חללי קהיליית המודיעין >>
אברהם כהן/ דברים לזכרו של אלי כהן הי"ד 21.05.08

שנתיים לפני מלחמת ששת הימים שהעלתה את מדינת ישראל לפסגה של הישגים צבאיים, מדיניים וכלכליים והביאה לה יוקרה בלתי רגילה ברחבי העולם ובתפוצות העם היהודי, הועלה לגרדום בדמשק אלי כהן ז"ל.

קדמו לשעת ההצלחה המסחררת שנים אפורות ועצובות. במדינה עמוסת דאגות מסוגים שונים - מחרדות ביטחוניות ועד קשיים כלכליים חמורים - שררה אווירה של קדרות, מלווה בדיחות אפוקליפטיות על ה"יורד" האחרון שיכבה את האור לפני עוזבו את הארץ.

גם היום במלאות 43 שנה להעלאתו לגרדום בדמשק של אחי אלי כהן הי"ד ובמלאות 60 שנה למדינה, עולם כמנהגו נוהג ואנו נתונים עדיין בחרדות ובסכנות קיום ביטחוניות מסוגים שונים.

לפני שבועות מספר נמסר לנו ע"י נציגי המוסד מסמך בצרפתית, בכתב ידו של אלי מיום 13.02.57, כלומר 5 ימים בלבד לאחר בואו במפתיע ארצה אל משפחתו שערגה ציפתה וייחלה לבואו, במשך שבע שנים תמימות, לאחר שהבטיח להורי בשנת 1949 כי יעלה בעקבותינו תוך מספר חודשים, שהפכו ל- 7 שנים של חרדה לגורלו.

במסמך מפרט אלי את קורות חייו במצרים ומספר שנשאר שם כדי לתת יד מסייעת להעלאת יהודי מצרים ארצה.

אלי נשאל ע"י מראייניו שאלות רבות על חייו במצרים ובין היתר על פרשת עסק הביש משנת 1954, על קשריו ועל היכרותו עם חברי התא המחתרתי: עם שמואל עזר הי"ד ועם רוברט דאסה ואחרים וסיפר שהוא היה נתון תחת מעקב של השרות החשאי המצרי ולכן התרחק מחברי התא המחתרתי, כדי לא לסכנם,אך נאות לסייע להם בקניית נשק ונסע, לשם כך, למרסה מטרוח שבמדבר המערבי בגבול לוב כדי לקנות אקדחים למחתרת היהודית במצרים. בסוף המסמך מביע אלי את הסכמתו בחתימת ידו להישלח לכל ארץ יעד ערבית בשליחות המדינה.

פחות משלוש שנים לאחר מכן, יצא בשליחות המדינה לשמש לה אוזניים ועיניים בדמשק. הוא הלך בעיניים פקוחות למוד ניסיון אישי, לאשר מצפה בסופה של הדרך.

אלי נולד ב- 6 בדצמבר 1924, ט' כסלו תרפ"ה, פרשת ויצא, פרשה בה מתוארת יציאתו של יעקב לחרן שבארם היא סוריה. עיון במקורות במלכים א' פרק ו' מראה שהסכנה מצפון היא סכנה תמידית. וכבר אלישע הנביא הביא למלך ישראל מידע מודיעיני חיוני מחדרי חדרים למלך ישראל. שם נאמר: ח וּמֶלֶךְ אֲרָם הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּוָּעַץ אֶל עֲבָדָיו לֵאמֹר אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי. ט וַיִּשְׁלַח אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הִשָּׁמֶר מֵעֲבֹר הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי שָׁם אֲרָם נְחִתִּים. י וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים (והזהירה) וְהִזְהִירוֹ וְנִשְׁמַר שָׁם, לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם. יא וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ אֲרָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּקְרָא אֶל עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יב וַיֹּאמֶר אַחַד מֵעֲבָדָיו לוֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֶךָ.

בימים אלו הגיעו לידי דברים שאמר לזכרו איסר הראל מי ששימש בעבר כראש ה"מוסד" הישראלי שלדעתי הם מבטאים בעוצמה רבה את שליחותו של אלי ואת הכאב וההקרבה הכרוכים בכך וראיתי לנכון להשמיעם היום.

איסר הראל / הלוחם החשאי אלי כהן

מעולם לא הכרתי אותו, לא נפגשתי איתו ולא הפעלתי אותו, אך הוא ניצב בפני כדמות מופת.

הוא התגייס לחזית הקשה והסבוכה מכל - לשירות החשאי של ישראל, כחייל במלחמה המסוכנת ביותר – המלחמה החשאית.

הוא הלך לפעול במדינה ערבית במסווה של ערבי, הוא למד ושיכלל ידיעתו בשפה הערבית, בניב המתאים, למד מנהגיה של מדינת היעד, דתה ואורח - חייה.

עיקר תפקידו היה לתת אתראה ביטחונית לישראל.

ופירוש הדבר עבורו היה לחיות חיים שאולים באווירה עוינת של איבה יוקדת לישראל.

היה עליו לחיות בקרב בני אדם השואפים בכל מאודם להשמיד את עמו ואת המדינה שלו, מדינתם של ילדיו. היה עליו להעמיד פנים שהוא מזדהה כביכול עם הלכי הרוח האלה של כל מכריו ובני שיחו. היה עליו ללבוש מסווה של שונא מדינתו שלו, של ישראל.

היה עליו לחיות בקרב חוג מכיריו הרבים חיים של בדידות מוחלטת, וזה בתוככי המולת חיי חברה תוססים שניהל. לשם משימתו היה עליו לעשות מאמצים עליונים כדי להיקלט ולהתבסס בתוך מדינת היעד. בתחום זה הוא השיג הישגים חשובים ביותר, תוך נטילת סיכונים אין ספור.

במשך תקופה ארוכה היה עליו לחיות חיים שאולים על סף הכישלון והחידלון, כאשר כל מעידה קטנה ביותר עלולה להיות גורלית. כל טריקת דלת, כל צלצול פעמון היה בהם כדי להתריע על סכנת חיים. כל פליטת פה בשפה שלו, בעברית, עלולה הייתה להיות סוף משימתו וגם של חייו ממש.

היה עליו לחיות חיים רגילים כביכול, אך להישיר עיניים אל המוות.

כדי לעמוד בכל אלה ולהישרד, היה זקוק אדם לתעצומות נפש ממש. הוא ידע שכל שידור שלו לישראל עלול להיות עילה קטלנית עבורו, אך למרות זאת לא הפסיק לשדר ולשדר. גם כאשר מלאה סאת החרדות, והוא כמעט שמעד ונשבר, גם אז לא הפסיק שליחותו החיונית.

למרות כל הקשיים והסיכונים הוא לא ניתק ממשפחתו בישראל - אישה וילדים קטנים. משפחה שאף היא שילמה מחיר כבד ביותר עבור משימתו של אב המשפחה. מנת חלקה הייתה סבל וחרדה מתמידים : מתי יבוא הבעל והאב, האם יחזור בשלום משם, עד מתי ימשיך בדרך חתחתים זו.

לשם קיום קשרים חיוניים אלה עם משפחתו הוא נטל על עצמו סיכונים כבדים ביותר. כל נסיעה הלוך וחזור הייתה בבחינת התגרות בגורל.

וגם כאשר נקרע בין חובתו למשימה ובין חובתו למשפחתו, הוא לא ויתר על אחת משתי חובות אלה וזה גם כאשר ידע היטב כי נגדשה הסאה בסבלה של המשפחה בשל החרדות לגורלו ובשל הניתוק הטראגי מן הבעל והאב.

ואז - בגזירת המשימה והגורל האכזרי הוא הגיע לבסוף אל הגרדום, לקול מצהלות ההמון הפרוע והעוין.

לא קשה לתאר מה התרחש בלבו ברגעים נוראים אלה.

למרות שלא הייתי בסוד העניין, אדע רק זאת: אדם אלמוני זה, אשר רק עם מותו נודע שמו ברבים, היה אחד הגיבורים האלמוניים המופלאים שתרמו בדמם לביטחונה של מדינת ישראל.

המופת של אלי כהן ז"ל צריך לעורר בני נוער להתנדבות, אשר לאורה ילכו גם אחרים.

איסר הראל

מרבית שנות חייו של אלי עברו עליו בארצות ערב – חיים שהיו קודש לבניינה ולביטחונה של ארץ בה כמעט לא הספיק לחיות. הוא לא הספיק לחיות בארצו שלו, אלא רק לחיות למענה.

אלי לא זכה לראות את פירות שליחותו. הוא לא זכה לראות את ניצחון ששת הימים, שלהשגתו תרם ולא זכה לראות את השלום עם מצרים המדינה שבה נולד וחי את מרבית שנותיו, אך יש לו חלק בכל אלו. יהי זכרו ברוך.

 

נדמה לי שהעניין נרמז בסיפור תלמודי נוסף שאביא כאן בעברית, בתרגומו של הרב שטיינזלץ. הסיפור מופיע במסכת תענית, (כ"ב, ע"א):

רבי ברוקא מחוזאי היה מצוי בשוק של בי לפט (שם של עיר.) והיה מצוי אליהו הנביא אצלו. אמר לו פעם אחת לאליהו: האם יש בשוק זה על כל האנשים שבו, מישהו שהוא בן העולם הבא? אמר לו: לא. בינתיים ניראה אדם אחד שהיה לבוש נעלים שחורות שלא כמנהג ישראל ולא היה לו חוט התכלת, ציציות, בבגדו. אמר לו אליהו לרבי ברוקא: זה בן העולם הבא הוא. רץ רבי ברוקא אחריו. אמר לו, מה מעשיך? אמר לו: לך היום, שאין לי זמן ובוא למחר, ואז נשוחח. למחר אמר לו: מה מעשיך הטובים? אמר לו: שומר בית הסוהר אני ואני אומר גברים לחוד ונשים לחוד. ואני מכניס את מיטתי בין אלה לאלה כדי שלא יבואו לידי איסור. וכאשר אני רואה בת ישראל שנוכרים נותנים עיניהם בה, מוסר אני את נפשי ומציל אותה. יום אחד, הייתה נערה מאורסת אצלנו שנתנו בה נוכרים עיניים. לקחתי שמרֵי יין שהם אדומים ושמתי לה בשיפולי בגדה ואמרתי נידה היא כדי שיניחו לה. אמר לו רבי ברוקא: משום מה אין לך חוטי ציצית, ואתה נועל נעליים שחורות? אמר לו: אני יוצא ונכנס בין הנוכרים לבוש כך כדי שלא יידעו שיהודי אני, וכאשר הם גוזרים גזרה, מודיע אני לחכמים והם מבקשים רחמים ומבטלים את גזרתם. ושאל אותו: מה הטעם כאשר אמרתי לך אני, מה מעשיך, ואמרת לי ' לך עכשיו ובוא למחר'? אמר לו: באותה שעה גזרו גזירה ואמרתי בלבי: מתחילה אלך ואודיע להם לחכמים שיבקשו רחמים על הדבר. בינתיים באו שניים אחרים לשוק. אמר לו אליהו לרבי ברוקא: אלה גם כן בני עולם הבא הם. הלך אליהם ואמר להם, מה מעשיכם? אמרו לו: אנשים שמחים אנו ומשמחים את העצובים. או גם כן, כאשר אנחנו רואים שניים שיש ביניהם קטטה אנו טורחים ועושים ביניהם שלום.

 
קבוצת סיון   קבוצת סיון - מיתוג , מיתוג באינטרנט +
מפת האתר
תודה מיוחדת לאברהם כהן (אחיו של אלי כהן ז"ל) Bookmark and Share תנאי שימוש
\
גירסת הדפסה