תחנה מספר 6

- חניון פיקניק
מעט אחרי שעוברים את הפנייה לכביש הגישה לחיספין פורשים מהכביש ימינה לכביש הסורי המקורי שעובר כמעט במקביל לכביש הראשי. שם הוצבו שולחנות פיקניק ונשתלו עצי בר אופניים לגולן כדי לספק פינת מנוחה לעוברים בדרך. גיל ברנר, יוזם השביל ומומחה לסיפור אלי כהן, משקה את השתילים, מייצב את האדמה, מנקה פה ושם, ודואג שיהיה מישהו שידאג בהתנדבות לפינה הזו גם בהיעדרו. איזו יוזמה נדירה. נדיה כהן מספרת כמה היא מתרגשת מהמחוות הכנות הללו ומהמחויבות של ברנר לנושא ולשביל, ואנחנו מתרגשים יחד איתה. העמדה הקולית כאן חושפת את עדויותיהם של אנשי מוסד שעבדו עם אלי ובהם הנציג הישראלי האחרון שפגש אותו ונסע איתו במכונית במשך שלושה ימים, תוך כדי שיחה ארוכה, מפאריז להמבורג. זה היה חודשיים לפני שנתפס. המוסד שחרר את ההקלטות הללו לרגל חמישים שנה לתלייה.

רצועת התלים הגעשיים

מצפינים עוד ועוד עוברים את שרשרת התלים הגעשיים הכבויים. ראשון תל א-סאקי הקטן, אחר כך בולט תל פארס, בהמשך רכס בשנית שפסגתו הגבוהה היא הר חוזק ואחד משפיציו הוא תל אלע'סניה (הר בני רסן), שמוכר בזכות טורבינות הרוח שמסתובבות בראשו ומפיקות חשמל. בצפון-מערב נישא הר אביטל. לאחר פנייה חדה ביותר שעושה הכביש שמאלה, ופנייה ימינה, צפונה, בצומת עין זיוון, נוסעים עד מרפק כביש 98 שפונה שמאלה בזווית ישרה. בדיוק בקודקוד המרפק פורשים ימינה לדרך עפר. מנווטים אל המבנה הגדול והבולט ביותר.