הספדים

נאום ראש הממשלה בישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 42 שנה לעלייתו לגרדום של אלי כהן הי"ד

גברתי יושבת הראש, חבריי חברי הכנסת, בני משפחת כהן, מעטים הם האנשים שגם בחלוף עשרות שנים מאז נסתלקו מזירת העשייה הלאומית, ממשיך פועלם לומר רבות כל-כך לרבים כל-כך.

מעטות הן הדמויות בתולדות המדינה ובקורותיה הביטחוניים שזכו להיחקק על לוח ליבם ובתודעתם של רבים כל-כך.

אלי כהן הוא דמות כזו. אחד, יחיד ומיוחד.

גם משעברו 42 שנים מאז הועלה לגרדום בסוריה, נותר חלק ניכר מפועלו של "האיש שלנו בדמשק" נסתר ועלום, ותרומתו האמיתית למודיעין הישראלי ידועה אך לבודדים.

אלי כהן, שנולד באלכסנדריה לפני שמונים ושלוש שנים, החל את פעילותו למען מדינת ישראל עוד במצרים, שנים ספורות טרם עלייתו ארצה. נכונותו להירתם ולהסתכן למען העם, הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו של האיש הציוני, המיוחד והאמיץ הזה, כבר בשנים ההן.

משעלה ארצה, השתלב אלי כהן בפעילות בקהילת המודיעין הישראלית, וכעבור מספר שנים יצא בשליחותה לדמשק.

מערכת הקשרים שטווה במהלך שהותו בבירת סוריה הייתה ענפה ומרשימה, ובמובנים רבים - אף חסרת תקדים. בזכותה עלה בידו של אלי כהן למלא את המשימות שהוטלו עליו במסירות, במיומנות, ובמידה רבה ביותר של הצלחה.

אולם דווקא כשנגעו הדברים לו עצמו, דווקא בנקודה זו, הסתיימה השליחות במפח נפש ובאובדן גדול. כתמיד, הקפיד "האיש שלנו בדמשק" על דבקות במשימה, שהותירה בעדיפות משנית את חירותו, את ביטחונו ואת חייו.

בינואר 1965, משחשפו הסורים את זהותו האמיתית בעודו משדר הודעה לארץ – נחרץ גורלו. ב-18 במאי 1965 הובא אל הגרדום באחת מכיכרות העיר דמשק, ושם השיב אלי כהן את נשמתו לבורא.

חברי הכנסת, בימים בהם מונחים כמו "הקרבה", "שליחות" ו"פטריוטיות" לא תמיד מתקבלים כמובנים מאליהם, שב ומהדהד סיפור חייו ומותו של אלי כהן.

בימים כאלה, במיוחד בימים כאלה, מהווה דמותו של אלי כהן מופת וסמל לרבים. מסירותו, תבונתו ותעוזתו – לכל אלו שמור לעד מקום של כבוד בזיכרון הלאומי ובליבו של כל אחת ואחד מאיתנו.

משום כך, שבה ומתעצמת חובתנו המוסרית לאלי כהן ולבני משפחתו – לעשות כל שביכולתנו על מנת להביאו, בכבוד ובגאון הראויים, אל קבר ישראל.

האמת חייבת להיאמר: לא מדובר במשימה פשוטה, ורבים הם אלה אשר ניסו כבר – ולא צלחו – בהוצאתה מן הכוח אל הפועל.

ובכל זאת, בשם ממשלת ישראל, בשם העם בישראל ומחוצה לה, אני מבטחיכם - נאדיה, אברהם וכל בני משפחת כהן - שהיעד הנשגב הזה ניצב אל מול עינינו כל העת. בעזרת השם, נזכה לראות בהגשמתו.

גברתי יושבת הראש, טוב עשתה הכנסת כשהחליטה להקדיש ישיבה זו להעלאת זכרו ופועלו של אלי כהן – מבניה היקרים והמסורים של הארץ הזו.

ביום זה, נרכין כולנו ראש לזכרו של מי שהשליך נפשו מנגד באחת מן השליחויות הרגישות והחשובות שניתן להעלות על הדעת, ונחבק את בני המשפחה בכאבם.

ביום זה, נוקיר גם תודה והערכה לכל אותם שליחי המדינה - הפועלים לאור מורשתו של אלי כהן, בחשאיות זהירה, למען מדינת ישראל ולמען ביטחונה - אלו שרק בעוד עשרות שנים יתכן ונדע על היקף תרומתם וחשיבותה.

יהי זכרו של אלי כהן ברוך.